בשבוע שעבר הלך לעולמו בגיל 87 פרופ' ארנסטו לובין, אחד מחלוצי הרפואה הגרעינית בישראל, מומחה בעל שם עולמי בתחום הזה, שבמשך שנתיים (1988-1990) גם ניהל את בית החולים "בילינסון".
עוד בעניין דומה
לובין נולד ב-1931 בהמבורג, גרמניה, למשפחה ציונית. עם עליית הנאצים לשלטון ותחילת מסע הרדיפות של יהודי גרמניה, מצאה המשפחה מקלט באורוגוואי, שם למד רפואה. ב-1959 עלה עם אשתו ושני ילדיו לישראל, בעקבות אחותו שעלתה לפניו. בארץ נולדו לו עוד שני ילדים.
את דרכו המקצועית בארץ החל בבית החולים תל השומר. מנהלו המיתולוגי דאז, פרופ' חיים שיבא, הציע ללובין להתמחות בתחום רפואי חדש ומבטיח: רפואה גרעינית, שימוש באיזוטופים רדיו-אקטיביים. "שיבא" שלח אותו לשם כך להתמחות בחו"ל. בשובו עבר לבילינסון והקים בו את המכון לאיזוטופים ולרפואה גרעינית. במיוחד קנה שם כמומחה מבוקש בכל הקשור לטיפול בבלוטת המגן.
כאשר מלאו לו 65, הוזמן לבית הספר לרפואה במונטווידיאו, בירת אורוגוואי, בו סיים את לימודי הרפואה שלו לפני שעלה לארץ. הוא קיבל במעמד הזה את התואר "פרופסור לשם כבוד". בנאום שנשא בטקס החגיגי אמר לקהל מאזיניו: "זו הפעם הראשונה בחיי שאני נתקל בתואר שכזה"
אלא שלא רק לקבלת התואר הגיע פרופ' לובין למדינה אותה הגדיר "המולדת הנמצאת תמיד בלבי". הוא זומן לחנוך פרויקט אותו הגה, סייע בתכנון וליווה גם מרחוק: הקמת מרכז רפואי חדש עם תכנית מחקר ייעודית.
בנאום באותו אירוע סיפר כי הוא ומשפחתו חייבים הרבה מאד לאורוגוואי והוא איננו שוכח זאת לעולם. "אני חייב לאורוגוואי הכול - את הדמות התרבותית, הרוחנית והמקצועית שלי. כאשר אני מגיע לכאן, אני לעולם מרגיש כמו רופא אורוגוואי. למרות שעליתי לישראל, מעולם לא עזבתי את אורוגוואי".
בנאום סיפר כי חיפש בישראל 'הזדמנות מדעית', והגיע "לאולימפוס המדעי, לבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים. אלא שלאמיתו של דבר לא היה להם שם בירושלים באותו הזמן הרבה מה להציע לי מבחינה חומרית. הגעתי למדינה צעירה מאד שהייתה אמנם עתירת פוטנציאל עתידי, אבל עדיין עם בעיות רבות מאד בעקבות מלחמת העצמאות.
"אז עברתי לבית חולים קטן – כיום המרכז הרפואי הגדול ביותר בישראל (שיבא). קיבלתי הזדמנות לעבוד כרופא, גם ללמד, לחקור. בשבע בבוקר ביקרתי חולים והבאתי עד מיטתם את הרמה הקלינית שהבאתי עמי מדרום אמריקה".
בין השנים 1960 ל-1964 עסק לובין באבחון מחלות באמצעות איזוטופים רדיו-אקטיביים – חידוש כשלעצמו באותם ימים בישראל . "זה היה אמנם עיסוק באטום – אבל כמו כל דבר בחיים - מה שחשוב זה לא הכלי, אלא השימוש בו", כך נהג לומר בכל הזדמנות כאשר דיבר על רפואה גרעינית.
בטקס חנוכת מרכז רפואי אוניברסיטאי חדש במונטווידיאו חזר ואמר פרופ' לובין: "אין תחליף לבית ספר לרפואה בכל הקשור להכשרת רופאים. אפשר ללמוד הרבה דברים במקומות אחרים, אבל מהותה של הרפואה היא המרפאה, העיסוק הקליני. אין אוניברסיטה מכובדת בעולם שאין לה מרכז רפואי-לימודי, קליני ומחקרי צמוד, אבל בכל עת הידע הטכנולוגי לא יכול להחליף את המעשה הרפואי, את האבחון הקליני. הטכנולוגיה משלימה אותו והיא טובה לאבחון, טיפול ומניעת מחלות".
פרופ' לובין היה גם יועץ מיוחד לוועדה לאנרגיה אטומית בישראל, לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ולארגונים בנושאים אלו בכמה ממדינות דרום אמריקה.