הרופאים, האחים והאחיות וצוותי הרפואה עלו לסדר היום במאבק במגיפה הנקראת "מגיפת הקורונה". אמנם מדי יום ביומו מתפרסמים חידושים, הנחיות והמלצות נפלאות ונוראיות בנושא שמירת הבריאות, ההיגיינה ולמניעת התפשטות הנגיף, כתב העת הרפואי המכובד "ניו אינגלנד" אף מרחיב את הדעת ומפרסם עצות יומיומיות, אבל הרי שכבר היו דברים מעולם. מספר קונטרסים וספרים שמצאתי בספריית ביתי מראים שהכל כבר נחזה ונכתב.
עוד בעניין דומה
הנה, בספר המצוין "חיינו ואורך ימינו - לשמור על בריאות הגוף ולהגן עליו ממחלות", שיצא לאור בק"ק וארשא בשנת תרנ"ח היא שנת 1898 ונכתב על ידי י.ה. זאגאראדסקי, ניתנה העצה הבאה:
שהרי כל העצות הללו טובות ונכונות ויש להתחשב בעובדה שכל הדברים הנ"ל באו לעולם הרבה לפני הולדת הנגיף.
בעת מגיפת האסכרה - דיפתריה, כתב בשנת תרנ"ח הדוקטור לחוכמת הרפואה בפטרבורג, יצחק בן יוסף טובים, את הדברים הבאים העוסקים במוסדות הלימוד:
וכמו כן הוסיף המחבר עצה טובה לקברניטי הבריאות:
מי שדאג מאוד לבריאות האוכלוסיה בארץ הקודש ולשפה העברית היה ד"ר אהרון מאיר מזי"א, אשר בין שאר פרסומיו החשובים והרבים היתה החוברת על "מחלת השבתא", דהיינו דלקת קרום המוח, וכך ציין הרופא את התקנות שהיה צורך להתקינן מבעוד מועד גם בימים אלה:
רופא נוסף שהיה ער לתחלואה בארץ היה ד"ר אריה ביהם, חלוץ המיקרוביולוגיה והסרולוגיה בארץ, שבחוברת חשובה שהוציא לאור בתרע"ו, שנת 1916, כתב:
ואם צריך יחסי ציבור, הרי המודעה הזו שפורסמה באמריקה ב-1918, בעת מגיפת השפעת הקשה, מדגימה יפה מה צריך הציבור לעשות וכיצד לעטות מסיכת מגן:
עצות בדוקות אחרות מאמריקה ניתן לקבל ישירות מנשיא אותה מדינה שהוא "עוקר הרים", והמלצתו האחרונה לא נמצאה בשום ספר מהספרים הישנים המצויים בספרייתי הצנועה.