אוטם בשריר הלב (Myocardial Infarction-MI) מעורר תגובת תיקון אשר יוצרת צלקת פיברוטית יציבה בלב. למרות שהצלקת מונעת מקרע בלב, תגובה צלקתית מוגזמת פוגעת בהחלמה המיטבית של הלב על ידי יצירה של אזורים ללא יכולת כיווץ. התהליכים המובילים להצטלקות לבבית מגוונים ולא מאופיינים במלואם. במחקר זה החוקרים בחנו האם ניתן לווסת את התרבות תאי הפיברובלסט לאחר MI דרך הפעלה פראקרינית של תאי משתית של הלב.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו ניתוח ביואינפורמטי של הפרשות תאי המשתית הלבבית מסוג PW1+ שבודדו מעכברים בריאים ומעכברים לאחר MI על מנת לזהות חלבונים חדשים המופרשים מתאים אלו. מבדק תפקודי בוצע על מנת לסקור חלבונים אשר מעודדים שגשוג של פיברובלסטים. הביטוי של חלבונים מועמדים נותחו עוד בלבבות ובפלסמה אנושיים ועכבריים. הקשר בין רמות בדם של חלבונים מועמדים לבין תוצאים עגומים לאחר עיצוב מחדש בעקבות MI נבחן בעוקבה של 80 נבדקים שעברו לראשונה MI עם עליית מקטע STי(ST-segment Elevation MI - STEMI) ומספר בדיקות תהודה מגנטית עוקבות (Magnetic Resonance Imaging - MRI).
תוצאות המחקר הדגימו כי תאי משתית של הלב מסוג PW1+ עוברים שינוי בהתנהגות הפראקרינית לאחר MI, ופרופיל החלבונים המופרשים מתאים אלו משרים עליה משמעותית בשגשוג של פיברובלסטים. החוקרים זיהו 12 חלבונים מועמדים המופרשים ביתר מתאי PW1+ לאחר MI. בין חלבונים אלו נכלל GDF3י(Growth Differentiation Factor 3) ממשפחת TGF-β (Transforming Growth Factor-β), אשר הודגם בעודף משמעותי בלבבות לאחר איסכמיה. מדיה מותנית עם ריכוז גבוה של GDF3 השרתה שגשוג של פיברובלסטים בריכוזים גבוהים על ידי הפעלה של activin-receptor-like kinase. בהתאם לתבנית ההפרשה של החלבון, החוקרים הראו כי ניתן לזהות רמות גבוהות של GDF3 בדגימות פלסמה של בני אדם ועכברים, עם עליה משמעותית בריכוז שלהם בימים שלאחר MI. בבני אדם, רמות גבוהות יותר של GDF3 בדם (כפי שנמדדו בפלסמה ביום הרביעי שלאחר MI) נמצאו קשורים באופן מובהק לעליה בסיכון לעיצוב מחדש של הלב באופן פגוע בתקופה של שישה חודשים לאחר MI (יחס סיכויים מתוקנן של 1.76, רווח בר-סמך של 95%, 1.03-3; p=0.037), כולל ערכים נמוכים יותר של מקטע פליטה של חדר שמאל ושיעורים גבוהים יותר של אזורים ללא תנועה (אקינטיים).
מסקנת החוקרים הייתה כי המנגנון בו תאי משתית של הלב גורמים להצטלקות היא דרך הפרשה של קרדיוקינים, כגון GDF3, המהווה מועמד לסמן ביולוגי לעיצוב מחדש של הלב באופן פגום לאחר MI.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
